חזרה
ברוכים הבאים לפרק השביעי של "עולים למרפסת" – פודקאסט למנהלים ומנהלות מנקודת מבט אחרת – מבית לוטם! סמדר ארבל מארחת את מאיה אמסלם, יועצת ארגונית ומנהלת פרויקט המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול בלוטם ועומרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות ממשל וניהול. בשיחה על המהפך שעברה הכשרת הסגל הבכיר בשירות המדינה מאז ה7 באוקטובר. איך מתמודדים עם הפער בין אחריות לסמכות? מה זה "חדר כושר למנהלים" ? ובעיקר – כיצד מכשירים, מלווים, ונותנים כלים מנהיגותיים למי שכבר נמצא בראש הפירמידה? מבט נדיר אל תוך עולם ההכשרות של הדרג הבכיר ביותר בשירות הציבורי
במצבי קיצון, אנשים חווים חרדה, בלבול, חוסר ודאות וחוסר אונים. המנהלות והמנהלים הופכים – עוד יותר מהרגיל – לדמויות עוגן. מנהיגות במצבי חירום משמעה: להיות גשר. למה גשר? כי הוא מספק שני צרכים קריטיים: 1. ביטחון – תחושת תמיכה, מקום אנושי בטוח. 2. המשכיות – שמירה על יציבות, תקווה ותנועה קדימה.
2025 היא שנה סוערת. אותותיה ניכרים בחווית העובדים והעובדות ובמדדי המחוברות הארגונית. אין ספק כי גובר הצורך להקשיב לאנשים בארגון ולתת כלים אפקטיביים למנהלים ומנהלות להפיק תובנות וליישמן.
"אמנות המעברים" היא היכולת שלנו כבני אדם, ושל הארגון כולו, לנוע בגמישות בין העולמות השונים שדורשים את תשומת ליבנו. רגע אחד את אמא לילדים שצריכים אותך בבית, וברגע שאחרי את מנהלת שצריכה להוביל צוות. המעברים הבלתי פוסקים האלה יוצרים עומס, הצפה ותחושה של שחיקה.
איך ליצור יכולת שינוי מתמשכת בארגון כך שיהיה מסוגל להתמודד באופן אפקטיבי עם המציאות המשתנה ועם שינויים רבים במקביל באופן עקבי ואפקטיבי
תפריט נגישות