על האצת תהליכים בלמידה מרחוק

משבר הקורונה תפס אותנו לא מספיק מוכנים. הווירוס הגיע והכתיב לנו מציאות חדשה כמעט בכל ההיבטים. בין היתר, הוא גרם להאצת תהליכים בעולם העבודה, בעולם הלמידה והאקדמיה וכן בתחום העסקי. פתאום, כל הנחות היסוד שאנחנו מכירים, מתערערות.

אנחנו זוכים לראות מציאות מעניינת למדי: תהליכים אשר במשך שנים קפאו על השמרים, נכפו עלינו תוך ימים ושבועות. מצד אחד, אולי יש כאן הזדמנות פז לקדם תפיסות ולצמצם פערים. מצד שני, אנחנו רואים שהשטח, בזירות השונות, מתמודד עם אתגרים לא פשוטים.

הנה 5 תובנות שגיבשנו בנושא:

• בגרות דיגיטלית של ארגון הוא מדד להצלחת הלמידה. המושג 'בגרות דיגיטלית', מציע לאבחן ארגונים על סקאלה של בשלות לאמץ תפיסה, כלים ואוריינות טכנולוגית של הלומדים. הניסיון מלמד כי לא ניתן לקצר תהליכים; ארגון שאינו נמצא בשלב הבגרות הנכון, גם אם יקצה משאבים רבים למשימה, לא יצליח לעבור באפס זמן לדיגיטציה בעולם הלמידה.

החדשות הטובות הן שכמעט כלל הארגונים, גם אלו שאינם בשלים, הבינו כי טרנספורמציה דיגיטלית בפתחם ואוריינות טכנולוגית של הפרטים בארגון היא חלק בלתי נפרד ממיומנויות ההווה.

• השטחת המושג "למידה מרחוק". כשעולם הלמידה גילה את האופציה ללמוד מרחוק, נעשו ניסויים שונים. עברנו כברת דרך ארוכה והבנו שלא די בלצלם שיעור, בכדי לייצר למידה איכותית מרחוק. הבנו כי האתגר הוא לפתח תהליך למידה אפקטיבי על כלל מרכיביו (תיאוריה, תרגול, מטלות, דיון ועוד) בו הלומדים סקרנים, פעילים, לא נוטשים. נכון, זה מבורך לראות תהליכים שאלמלא המשבר, היו מתרחשים רק בעוד כמה שנים. עם זאת, הבהלה להעביר כמה שיותר קורסים ללמידה מרחוק – גורמת לעיכוב בתהליכי הלמידה ולמחירים נוספים. משבר הקורונה מחזיר אותנו כמה שנים אחורה ויתכן כי ייקח לנו זמן לתקן זאת, אולם אין ספק כי זו נסיגה קלה לצורך זינוק.
• למידה מרחוק אפקטיבית, מבוססת על קהילת למידה רשתית (ולא היררכית). שוב ושוב אנחנו רואים כי למידה כזו, מוסיפה שחקנים נוספים לאקו סיסטם. החיבור בין כולם – הוא זה שיוצר את המכניזם האפקטיבי ללמידה. לא זאת בלבד שהתפקידים המסורתיים של המורה, ההורה, המפקח – משתנים, אלא שהפעילות המסונכרנת ביניהם, היא המאפשרת תרבות למידה רשתית היוצרת למידה אפקטיבית
• ללמד איך ללמוד. מתכוונים ללמד אחרת? למדו איך אחרת. הקדישו זמן להקניית הרגלי למידה וכישורי למידה, גרמו ללומדים שלכם לאמץ בהדרגה את שריר האחריות האישית על תהליך הלמידה האישי. הרבה פעמים על זה יכול לקום וליפול דבר.
• תהליך למידה כגשר לצמצום פערים חברתיים. יותר מתמיד, העת האחרונה מבהירה כמה החלטות, לכאורה מקצועיות, כרוכות קשר ישיר בערכים שכארגון (וכחברה) אנחנו רוצים לקדם. דיווחים פורמליים באזורים שונים בעולם מצביעים על כך שהלמידה מרחוק הגבירה את אי השוויון החברתי ויצרה פערי מעמד, שכן הארגונים והפרטים המבוססים יותר, יכולים להרשות לעצמם תשתית טובה ושימוש בפלטפורמות תומכות למידה מהבית (מחשבים, מערכות ואפילו פשוט חיבור לאינטרנט). לעומתם – השכבות החלשות אינן יכולות להרשות לעצמן את התנאים הבסיסיים הללו. מכאן – הפער גדל.

אם בעבר היה נהוג להדהד כי ההשכלה היא הדרך לגישור על הפערים החברתיים, הנה אנחנו נוכחים לפגוש את הפער שוב, הפעם בדמות תנאים בסיסיים ללמידה מרחוק. המגיפה לימדה אותנו כי למידה מרחוק היא אחת המפתחות להטמעת הכיוון הערכי שלנו. כדי להצליח לצמצם את הפער, עלינו לדאוג כי הלומד (בין אם הוא מבוגר העובד בארגון שלנו ובין אם ילד בבית הספר) מקבל את התנאים הבסיסיים למשימת הלימוד מרחוק.

אני עוסק שנים בלמידה והייתי עד להתפתחות המרתקת של הלמידה בדיגיטל. נראה כי הדיגיטל כאן כדי להישאר ואני שמח על כך. אנו רק צריכים שהטכנולוגיה תשרת את התפיסה.  אם נשכיל להשתמש בטכנולוגיה כדי להטמיע תפיסת למידה, נוכל להגיע לפסגות חדשות.

המלצתנו לכל ארגון או מוסד לשאול את עצמו היכן הוא ממוקם על ציר הבגרות הדיגיטלית, להציב לעצמו יעד ריאלי לתקופה הקרובה ועוד יעד ריאלי לשנה הקרובה ולבחון איך הוא יכול להביא את הלומדים שלו לשם, בסבלנות ובנחישות.