המעבר מתכנון לביצוע

כיום מבינים ארגונים רבים כי לא מספיק לתכנן וכי תכנית אסטרטגית טובה היא תכנית עבודה שיושמה בהצלחה בארגון. לכן נמצא מנהלים רבים ששמים דגש רב על המעבר מתכנון לביצוע – Execution.

נייק חרטה על דגלה את המושג "just do it", אבל הלוואי וזה היה כזה פשוט.

מה משתבש בדרך מתכנון ליישום?

ראשית, יישום תכנית אסטרטגית הוא סוג של שינוי. על מנת ליישם תכניות, עלינו לעשות דברים אחרת מכפי שהתרגלנו לעשות אותם עד כה.

אתגר נוסף הוא פניות המנהלים ליישום ההחלטות. לעתים קרובות, מנהלים עסוקים בעיקר בזיהוי צרכים ובקבלת החלטות, כאשר שלב היישום נוטה להידחק הצדה. למה? הספר "The 4 Disciplines of Execution"(הקליקו על הקישור לצפייה בקטעי וידיאו קצרים בנושא) הגדיר זאת כ"whirlwind" (בעברית סוּפָה) – אותו "שוטף" המשבש תכניות, מה שמנהלים רבים מגדירים כ"עבודה האמיתית", המונעת מהם לעסוק ביישום אסטרטגיה. זוהי המלחמה הידועה בין ה"דחוף", הפעולות הנדרשות ע"י שגרת היומיום, לבין ה"חשוב", אותן פעולות שחשיבותן גבוהה, אך אינן דורשות את תשומת לבנו המיידית.

לכן, לפני שנציג כמה צעדים פרקטיים, הנה שלושה דגשים:

1. גם ביצוע הוא דיספלינה (צריך ללמוד אותו, להתאמן, למדוד)
2. אי אפשר לנהל מבלי להיכנס עמוק לעולם הביצוע
3. ביצוע חייב להיות ערך ומרכיב בתרבות הארגון.

אז איך בכל זאת מגדילים את הסתברות היישום?

לאחר שנוצק בסיס יציב לעבודה, ניתן להתחיל בתרגום חזון ואסטרטגיה למציאות:

1. בהגדרה מדויקת של החזון, באופן שניתן יהיה להבין וליישם אותו.
2. בניהול ביצועים אסטרטגי: תכנון אופן השגת היעדים, הנחיה שוטפת של ביצועי העובדים לכיוון היעדים ובניית מערכת ביצועים ותגמול עבור השגת יעדים.
3. ברתימת האנשים בכל הרמות. החל משותפות בחשיבה על תכנית העבודה, לאחר מכן – במעורבות בהכנתה ולבסוף – בנכונות לקחת חלק ביישומה.

"לדעת זה לא מספיק; עלינו ליישם.

לרצות זה לא מספיק; עלינו לעשות." (ליאונרדו דה וינצ'י)

נכתב על ידי רונה אמפר, איתמר בר נוי, ליאת מאיר וטל סטרלינג, צוות הפרקטיקום של שנת 2012 בלוטם