חוב ההקשר בעידן האייג'נטי: מרחיבים את גבולות הניהול

נטע קופפרשמיד, פיתוח עסקי, לוטם | עמית פרי, מייסד-שותף ומנכ"ל ApplAI

במשך שנים ארגונים לא נדרשו לכתוב את מה שהם יודעים. עד שהגיע ה-AI. המזל, שהוא גם זה שמציע את הפתרון.

בשבוע האחרון כנראה קיבלתם אחת או יותר משלושת ההחלטות האלו, בלי לשים לב:

1. החזרתם טיוטה. ידעתם בדיוק מה לא בסדר בה, ומה שיצא מהפה היה "זה לא זה, תעבור על זה שוב".
2. שני מסמכים אמרו דברים סותרים, וידעתם מיד איזה מהם קובע. לא בדקתם. פשוט ידעתם.
3. מישהו שאל אם אפשר לשלוח את זה ללקוח, ועניתם בשנייה. גם כאן לא היה צריך לחשוב.

שלוש ההחלטות האלה לקחו פחות מדקה, וכל אחת מהן נשענת על ידע שלא כתוב באף מקום.

עובד חדש ילמד אותן בחצי שנה, דרך תיקונים.

סוכן AI לא ילמד אותן בכלל, כי הוא לא תופס אתכם במסדרון.

זהו "חוב ההקשר" – הפער בין מה שהארגון יודע בפועל, לבין מה שהוא יודע להסביר, ללמד ולהעביר הלאה.

החוב היה שם קודם

בכל ארגון מצטבר מלאי גדול של ידע כזה.

מה קובע כשיש סתירה.

מה אסור להוציא בלי אישור.

איזה סעיף בדו"ח באמת קוראים.

מה נחשב מקרה חריג ומה כבר תקדים.

הוא יושב אצל מנהלים ועובדים ותיקים, ועובר בעל פה.

ותמיד שילמנו עליו. בעובד חדש שלוקח חצי שנה, בסבב הערות שלישי, בתלות באדם אחד שיודע איך זה באמת עובד.

פשוט שילמנו לאט, בשקט, בלי חשבונית.

ה-AI לא יצר את החוב הזה. הוא רק תמחר אותו מחדש.

כלי שמקבל הנחיה בלי הקשר מחזיר משהו שנראה סביר ואף אחד לא סומך עליו, והפער בין סוכן שעובד לסוכן שלא עובד הוא כמעט תמיד פער של הקשר.

רק שהפעם הוא מתגלה תוך דקות.

למה זה נעצר בדרג הביניים

ההנהלה מגדירה כיוון ואזורי ערך. העובדים מביאים כלים מהבית ומזהים הזדמנויות.

שני הכוחות האלה פועלים, וזה בדיוק מה שאחינועם אילן תיארה כאן לפני כמה שבועות כאִפְשׁוּר הִשְׁתַּנּוּת.

בתפר שביניהם נשאר הידע שהופך כלי לתוצאה, והוא יושב אצל מנהלי הביניים.

משם התמונה המוכרת: הנהלה שהחליטה, עובדים שמתנסים, ואימוץ שלא קורה.

בדרך כלל תולים את זה במוטיבציה או בהכשרה.

בפועל אף אחד לא כתב את מה שהוא יודע, וזו עבודה שמנהלים מעולם לא נמדדו עליה.

האירוניה

האירוניה היא שה-AI הוא גם חלק מהפתרון.

אותו כלי שחושף את חוב ההקשר, יכול גם לעזור לפרוע אותו.

הנה ארבע דרכים שבהן הוא יכול לעשות את זה:

1. לתחקר את אופן קבלת ההחלטות
   קחו החלטה שקיבלתם או תהליך שאתם מכירים היטב, ותנו ל- AIלשאול שאלות עד שהוא מבין איך אתם באמת חושבים: מה הופך תוצר לטוב, מתי מחזירים אותו, מה גובר על מה ואיפה עוצרים.
2. לחלץ עקרונות מתוך דוגמאות
   העלו תוצרים טובים ופחות טובים, התכתבויות, הערות על מסמכים או תמלולי פגישות, ובקשו מה-AI לזהות את הדפוסים ולחלץ את העקרונות שעומדים מאחורי קבלת ההחלטות.
3. להפוך את הידע לכלי עבודה
   אחרי שהעקרונות כבר ברורים, אפשר לבקש מה-AI להפוך אותם לצ'קליסט, נוהל, עץ החלטה, תבנית עבודה או מאגר ידע – מהניסוח ועד לעיצוב הפורמט.
4. לבנות סוכן AI
   השתמשו באותם עקרונות כדי לבנות סוכן AI שבודק תוצרים, נותן הערות, מכין טיוטות או עונה על שאלות – בדיוק לפי דרך העבודה שהגדרתם.

להרחיב את גבולות הניהול

כשהארגון מצליח להפוך את ההקשר ליכולת שניתן לעבוד איתה, מנהלים יכולים להרחיב את טווח ההשפעה שלהם, ולהפוך את שיקול הדעת שלהם לכוח שפועל ביותר מקומות, ביותר תהליכים וביותר רגעי קבלת החלטות.

שיתוף הפעולה בין Lotem ל-ApplAI משלב בין מומחיות ארגונית למומחיות טכנולוגית, ומאפשר לארגונים להפוך את ה-AI למנוע צמיחה בארגון.

לפרטים נוספים על אימוץ AI בארגונים, מוזמנים ליצור איתנו קשר: Lotem@lotem.co.il