נר ראשון של חנוכה

השיח הכללי היום הוא קשה, הוא בעיקר בקצוות. נדיר לראות הסכמות, וכשאתה רואה אחת כזו אתה נפעם.  
רבות אנחנו מדברים ומלווים ארגונים בהקשר של שיתופי פעולה.  אחד ממרכיבי היסוד בשותפויות הוא היכולת להקשיב ואז יותר קל להגיע להסכמות. 
להקשיב זה אומר לקבל דעות של אחרים, אבל גם לתפוס אחריות היכן שנדרש (בשונה מלזרוק אחריות). כל זאת לצד היכולת לוותר ולהבין שלא הכול יהיה בדרך שלך.  
בשורה התחתונה – קצת צניעות לא תזיק פה. 
לעיתים, רגעים קטנים גורמים לך לעצור וללמוד. כזה רגע קטן היה לי לא מזמן, בבית קפה, עמוס (תמיד), כשמלצר עם מגש עמוס כוסות קפה התנגש במלצרית אחרת והכול נשפך.  מאותו הרגע, מה שקרה היה ההפך ממה שאנחנו רגילים לראות. במקום לכעוס ולהאשים אחד את השני, כל אחד האשים את עצמו, בכך שלא הסתכל וישר לקח אחריות וביקש סליחה. ומכאן תוך כמה דקות כל הצוות שהיה בסביבה התגייס לפתור את הבעיה – להרחיק אנשים שלא יחליקו, לנגב את הרצפה ובמקביל כבר להכין את כוסות הקפה שנשפכו מחדש. 
באותו הרגע, ניתן היה לראות איך תרבות ארגונית חזקה, מנצחת. באותו הרגע, כל אחד מצא את הערך הייחודי שלו בפתירת הבעיה וביחד הם הצליחו לתת שירות מעולה לכולם ובעיקר להראות שאפשר אחרת. 
לקחתי.

חג שמח!