האם וכיצד לקיים תהליכי הערכה ומשוב במציאות הנוכחית?

בתקופה זו של שגרת חירום, ארגונים מנסים לשוב ולהסתכל גם לטווח הרחוק. מתוך חשיבה על "היום שאחרי" מתחדדת הדילמה האם לקיים שיחות משוב במצב הנוכחי? באיזו מידה זה רלוונטי ומתאים? האם זה נדרש? האם זה רגיש? כיצד זה יתקבל?
לצד ארגונים שבחרו לדחות את תהליכי השיח הפורמליים למועד בו רמת הוודאות תגבר, בארגונים רבים אחרים הוחלט לקיים עכשיו שיחות בין מנהלים ועובדים. זאת, מתוך הבנת הערך המוסף שבכך ביחידות ועבור מנהלים ועובדים שמקיימים פעילות בשגרה, ומתוך הסתכלות קדימה ותפיסה של אופטימיות ותקווה.

להלן נתונים עדכניים שנאספו בלוטם סנסינג וממחישים את המצב:

* הנתונים מתייחסים ל-76 ארגונים שתכננו לעלות לאוויר בין אוקטובר 2023 לינואר 2024.

**כרגע אף ארגון לא הודיע על כוונה לביטול של התהליך.

למה כן ואיך לעשות זאת ברגישות וגמישות?

תרומה ארגונית: ארגונים גלובליים או חיוניים שבהם התקיימה שגרת עבודה כמעט מן היום הראשון, ממשיכים בתהליכי משוב בעת הזו. במציאות הקיימת אנו נדרשים לייצר התאמה למצב הלאומי, לתקשר נכון את החשיבות של תהליך שיש בו מידה רבה של הסתכלות קדימה ולצד זאת – את הרצון של העובדים לקבל משוב שמכוון אותם לעשייה בעת הזו. ארגונים העובדים עם לקוחות ועובדים במדינות אחרות משדרים בכך גם חוזקה של המשק הישראלי ורוח החברה האזרחית בארץ ותורמים בכך לחיזוק הגאווה של העובדים.

חשיבות עבור העובדים והמנהלים – מרחב המהווה נקודת מפגש משותפת: מפגש אישי בימים אילו מהווה אתנחתא להתייחסות הדדית, להקשבה, תאום ציפיות, הצפת חששות / רצונות / צרכים – וכל אדם זקוק למרחב כזה בימים אלה, אפילו יותר מתמיד! בנוסף, חשוב לזכור שבמשך השנה החולפת נעשתה עבודה, חלק מהעובדים כמהים וצמאים להמשך שגרות, כולל שגרת משוב, ולפידבק על העשייה שלהם טרם המלחמה וגם תוך כדי שגרת החירום, ולכוונון במה להתמקד.

מה חשוב לעשות בשיחות משוב בצל המלחמה? תקשור תקשור ועוד תקשור:

דיוק מסרים – הסיבות לשימור שגרות והחשיבות של שיח פתוח בין עובד למנהל שמאפשר גם הצפת סוגיות רלוונטיות לעת הזו (קושי רגשי, מתח בין אוכלוסיות שונות, משמעות התפקיד בעת הזו).

דיוק המסר סביב חשיבות התהליך קריטי לחיבור ורתימה אליו. היעדר התאמות באופן התקשור וההתייחסות הארגונית לתהליך יכולה לייצר אנטגוניזם.

במקרה שהבחירה הנה לדחות את התהליך או לוותר עליו בשעה זו לטובת מיקוד בתהליכים אחרים של "כאן ועכשיו" מומלץ לתקשר את ההחלטה ולא להניח ש"אנשים יבינו לבד" את השיקולים מאחורי הוויתור או הדחייה.

על מה לדבר:
יצירת משמעות – התרומה הרחבה של כל תפקיד וכל עיסוק בעת הזו לשמירה על שפיות אישית ועל חוסן כלכלי וארגוני
מיקוד שיח בחוויה האישית – מתן דגש נרחב יותר בחוויית העבודה והצרכים של העובד למול המצב האישי אותו חווה, מצב היחידה ומה יסייע לו להמשיך, ויתור על החלקים המדרגים בתהליך והרחבת חלקים השמים דגש על שיח פתוח על החוויה האישית, היכולת האפשרית למצב
החזקת ה"גם וגם" – עיסוק במשימות ויעדים לטווח הקצר הדרושים כעת לשימור רציפות, לצד אלו הנחוצים לביצוע המשימות שלנו לטווח הארוך
התאמת השיח סביב כישורים ויכולות הדרושים כעת (ואולי אף הרחבה שלהם נוכח צרכים שעולים)
חיזוק מנהיגות  – שיח אישי תוך התייחסות לעבר, להווה וחשיבה צופה פני עתיד מחייבים התייחסות מעמיקה מעבר לשוטף ומידה של מנהיגות. הכשרות דורשות מיקוד בעולמות של ניהול ומנהיגות בעת מלחמה וחוסר וודאות, תמיכה בעובדים וביסוס שגרת חירום ובמיוחד התמודדות עם דילמות ישנות וחדשות עקב המצב (מתיחות בין אוכלוסיות, תפקוד נמוך עקב מתח אישי ועוד) כמו גם הכשרת מנהלים ייעודית למקרים בהם מנהל ממדינה אחרות מנהל עובדים ישראלים, אותו חשוב להכווין ולחבר למצבם של העובדים כאן בארץ.

מתלבטים אם איך לקיים תהליך משוב אצלכם בארגון? מוזמנים לכתוב לנו ולתאם פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות