להתקדם בתוך הסופה

איך מעמיקים את היכולת המקצועית ויחד עם זאת –
לומדים מיומנויות חדשות מתוך בחירה ולא מתוך היסחפות?

קולגה שלי לשעבר עשתה הסבה לעיצוב עוגות וכך מצאתי את עצמי לפני כשבוע משוטטת בין תמונות של עוגות מעוצבות להפליא (החברה אגב זכתה במקום הראשון). נושא התחרות היה 75 שנה למדינת ישראל. בעודי סוקרת את העוגות הנהדרות שהשתתפו בתחרות, צדה את עיני העוגה של דנה ימין עם הכותרת –"מדינה בסחרור". דנה כתבה שהתחושה שהיוותה השראה לעיצוב העוגה היא 'כאילו סופת טורנדו סחפה אותנו לתוך מערבולת ענקית של טירוף'. כך גם אני מרגישה.

ההשראה: העוגה של דנה ימין – "מדינה בסחרור"

איך כל זה קשור ללמידה?
 כל מי שעיניו בראשו וראשו בין אוזניו רואה שהעולם שלנו בהפרעה. הקצב, השינויים, הפערים, הכל נעשה קיצוני יותר ובכל תחום. אנחנו נמצאים בתוך סופה, אולי צונאמי, והוא ממש אינו מתקרב לסיום, אולי רק מתגבר.
אתמול קראתי כתבה על הגידול האדיר במספר המשכורות הנדרשות לקנות דירה ב-2022 לעומת 2019. הפיד שלי מלא בסיקור הפערים הערכיים בין המחנות השונים במדינה. אתרי החדשות מעדכנים בשינויי אקלים והשפעתם כבר ניכרת בכל מקום. ובתוך כל זה עשרות הצעות לפסטיבלי מוסיקה ואירועי אמנות ייחודיים המנסים לתת הפוגה לכל השיגעון.
גם העולם המקצועי ממהר לעמוד בקצב. הבוקר שמעתי פודקסט על הזעזוע המובטח שתעשיית ה-AI תביא לעולמות ה-learning&development. המייל שלי מופצץ בהזמנות לכנסים וובינרים על הכישורים החדשים הנדרשים כדי לשרוד את השינויים. היועצים האופטימיים מבטיחים דרכים להפוך למובילי השינוי. נדמה כאילו אין רגע דל ועלינו לרוץ ללא הפוגה כדי לצמצם את הפערים, להכיר, ללמוד, להיות רלוונטיים. אסור לשקוט על השמרים. נתקלתי גם בפוסטים מפחידים על מנהלים שיאבדו את המשרה שלהם אם לא ישלטו ב-chat gpt, ועדיף עד סוף השבוע הקרוב.
אני מאמינה שרבים יזדהו איתי שהסחרור הזה מעייף. לעיתים מתסכל, ותחושת ה-fomo התמידית לא מסייעת לנו לעצור, לנשום, ולקבל החלטות מושכלות.
על אילו החלטות מושכלות אני מדברת? על היכולת להחליט בעיצומו של שינוי וסערה על הכיוון שלי, על מה היא נקודת ההתפתחות הנכונה לי, מה עיקר ומה תפל? מה ייקח אותי באמת הלאה ומה הוא טרנד חולף?
מהיכרותי הקרובה את קהילת ה-L&D – רובינו תמיד בחיפוש הדבר הבא הנכון להתפתחות המקצועית והאישית שלנו. במצב של הצפה קשה מאוד לעשות את זה, קשה לראות את המיקוד, את הערך, את הניסיון הרלוונטי הקיים, כאשר יש כל כך הרבה מיומנויות חדשות ללמוד ולהתמקצע בהן ונדמה כי הפערים רק הולכים ומתרחבים.
הרעש כמובן לא עוזר. להיפך, הוא גורם לבלבול והצפה. כאנשי למידה, אנחנו יודעים שאסור לנו להציף את הלומד ולגרום לו לעומס קוגניטיבי. העומס ישפיע על הזיכרון לטווח רחוק, על היכולת לעבד מידע ומשם על הלמידה.
אז מה עושים? הרי אנחנו עדין רוצים ללמוד ולהתקדם, אבל איך מצליחים לעשות זאת בתוך הסופה? איך מעמיקים את היכולת המקצועית ויחד עם זאת לומדים מיומנויות חדשות מתוך בחירה ולא מתוך היסחפות?

אלה הטיפים שלי:
מתמקדים: עשו רשימה של כל הנושאים שאתם מרגישים שיש לכם פערים בהם. למען חיזוק הביטחון, אני מאוד ממליצה לעשות גם רשימה של הנושאים בהם אתם חזקים. מתוך הרשימה בחרו 2-3 נושאים בהם תתמקדו בתקופה הקרובה. כדאי שאלו יהיו הנושאים שבהם הפערים שלכם הם הגדולים ביותר. אלו שדורשים מכם הכי הרבה אומץ להודות שבהם אתם חלשים, אבל גם אלו שאם תתמודדו מולם תרגישו את ההתפתחות שלכם בצורה החזקה ביותר.
מתעדפים: בוחרים את ה- 2-3 מומחים המועדפים עליכן. אם אתם לא יודעים במי לבחור, עשו סקר קטן בין קולגות שאתם מעריכים ושאלו אותם למי הם מקשיבים ואחרי מי הם עוקבים. לאחר שבחרתם, נסו לקרוא/ לשמוע רק אותם לאורך תקופה של מספר חודשים. בתקופה הבאה שבא תלמדו נושאים אחרים, תוכלו לגוון גם את המומחים הרלוונטיים. לאחר זמן לא רב תדעו לסנן את המומחים שבאמת תמיד מחדשים ומביאים ערך ואת אלו שאולי מכירים הרבה נושאים אך הידע הוא שטחי ולא מעמיק.
מתעמקים: כן, זה נשמע מוזר בעולם של מיומנויות וטרנדים, אבל מקצועיות דורשת העמקה. לפעמים לוקח זמן עד שהרעיונות ששמענו מקבלים את העומק הדרוש להם. או עד שההתנסות הטכנית הופכת למיומנות. האזנה חוזרת לפרק פודקסט ששמעתי מזמן יכול להישמע אחרת לחלוטין בפעם השנייה או השלישית ולהפיל אסימונים שלא חשבנו עליהם. נסו לעבד את המידע החדש על ידי בחינה שלו בשיחה עם קולגה, פניה למומחה או לקהילה שאתם משתייכים אליה.
מתנסים: קחו את העצות ששמעתם או קראתם ונסו ליישם. טיפים ניהוליים, תרגול פרזנטציה באנגלית, כתיבת פרומטים, לא משנה מה התחום שבחרתם, תנסו ליישם. כל יום עצה אחת, טיפ אחד, תרגול אחד. 10 דקות לנושא, לא צריך יותר. שגרה וחזרתיות יוצרות למידה ושיפור.
מלמדים: למדתם משהו חדש? כתבו עליו בעצמכם, למדו קולגות, ספרו לילדים שלכם, שתפו חברים. התגובות של האנשים סביבכם יעמיקו את הלמידה, אסימונים נוספים יפלו, נקודות חדשות שלא חשבתם עליהן יוארו, והזדמנויות חדשות יצוצו. כאן כבר תוכלו לראות את ההתקדמות.
והטיפ האחרון והכי חשוב: מקשיבים לבטן. הבטן היא השריר הכי חזק אצל אנשי הL&D. קשה להסביר את זה במילים, אבל כל מי שבתחום יבין. אם העיסוק בנושא שבחרתם לא עושה לכם כיף ונעים בבטן, מעורר סקרנות וריגוש. כנראה שבחרתם בנושא הלא נכון עבורכם (לפחות כרגע). חזרו לרשימה שעשיתם ובחרו נושא אחר.

שירי קולקר, מנהלת תחום הלמידה בלוטם "אני מאמינה שרבים יזדהו איתי שהסחרור הזה מעייף. לעיתים מתסכל, ותחושת ה-fomo התמידית לא מסייעת לנו לעצור, לנשום, ולקבל החלטות מושכלות. על אילו החלטות מושכלות אני מדברת? על היכולת להחליט בעיצומו של שינוי וסערה על הכיוון שלי, על מה היא נקודת ההתפתחות הנכונה לי, מה עיקר ומה תפל? מה ייקח אותי באמת הלאה ומה הוא טרנד חולף?"