נעם מלוטם

אענה לך בהקדם האפשרי

01:46 AM

היי, אני נעם מלוטם. איך אפשר לעזור לך?

Chat






name

email/phone

message


חזרה

Death by Data – על נתונים, קבלת החלטות ואסון צ'רנוביל

"החבר אקימוב, אתה יכול להגיד לי לעזאזל כמה מראה מד הקרינה?" שאל בעצבנות, סגן המנהל ההנדסי של הכור הגרעיני, אנטולי דיאטלוב.
"3.6" השיב לו אקימוב המבוהל
"גבוה, אבל לא נורא" ענה בפסקנות דיאטלוב, כשהוא לא מספיק לשמוע את אקימוב ממשיך וממלמל: "אבל זה הכי גבוה שהוא יכול להגיע".

נדמה שדו השיח הזה המבוסס על סיפור אמיתי ולקוח מתוך הפרק הראשון במיני סדרה של HBO, על אסון צ'רנוביל מביא לידי ביטוי בצורה הקיצונית והטרגית ביותר את התופעה הנודעת בארגונים בשם "Death by data" או בתרגום חופשי: "קריסה בעקבות מידע".
אם נחזור בחזרה לשיח בין אקימוב לדיאטלוב – לא היה כאן פער במידע. מד הקרינה אכן הראה ערך השווה ל- 3.6 יחידות, ערך מעט גבוה מעל המותר, עובדה אשר הובילה לקבלת החלטות מוטעית לחלוטין שעלתה בחיי אדם.
הפרשנות לנתון הזה סבלה משני פגמים עיקריים:
הראשון: העדר מודעות למגבלות מכשיר המדידה, במקרה הזה – הצגת ערכים גדולים יותר מ- 3.6. כך שאקירוב דיווח על הערך המקסימלי שהמכשיר יכול להראות, ערך שלא היה קשור לערך רמת הקרינה האמיתית. משהו כמו לשקול פיל על משקל ביתי ולדווח שהוא שוקל 150 ק"ג.
הפגם השני: חוסר התייחסות משווע לסביבה החיצונית – רעשי פיצוצים מסביב, דיווחים על שריפה שמשתוללת לא הרחק משם, חום, טעם מתכתי בפה, תיאורים שלא מתאימים לרמת קרינה נמוכה, כל אלו דווחו לדיאטלוב שהתעלם מהם, עקב נתון מספרי אחד, ערך של 3.6 במכשיר לא מתאים. 

אומנם זוהי דוגמה קיצונית, אבל תופעת ה Death By Data ביחד עם אחותה – Over- analysis Paralysis ("קפיאה בעקבות חפירה" בתרגום חופשי) מתקיימת גם בארגונים שהם לא כורים גרעיניים, ומשקפת התייחסות לא מותאמת לנתונים, כזו שלא רק שלא משרתת את מטרות הארגון, אלא אף פוגעת בהן.
התסמינים העיקריים שלה הם איסוף מידע ללא תאום או הכוונה, חוסר הבנה ושיקול דעת באשר לקונטקסט בו הנתונים נאספו ומגבלותיהם, השקעה מרובה באיסוף מידע ממקורות רבים ללא חשיבה על כלל התהליך – איפה הנתונים מוצגים? מי יכול לפרש אותם? לאיזה תהליך הם ממשים? העדר לקיחה בחשבון של השפעת איסוף הנתונים על סוגיות כגון פרטיות, הוגנות והתנהגות עובדים ועוד עוד. כל אלו עלולים להביא לכך שיש בארגון נתונים, אפילו הרבה מהם, אבל הם לא ממלאים את תפקידם – לעזור למקבלי ההחלטות בארגון לקבל החלטות אפקטיביות יותר, ובמקרה היותר גרוע – כמו בהשתלשלות אירועי צ'רנוביל – הם מובילים דווקא להחלטה הפחות טובה.
אז נתונים הם כלי הכרחי, חשוב וכזה שאי אפשר בלעדיו, אבל לעיתים שווה לזכור שכמו שאמר ב. דילן "You don't need a weatherman to know which way the wind blows"

רוצים לדבר איתנו על עבודה אפקטיבית עם נתונים? שלחו מייל ונמשיך משם ofir@lotem.co.il

Explore more

Blog

INSIDE OUT – השינוי מתחיל מבפנים

תכנית לייעוץ פנים-ארגוני לאנשי HR מבית לוטם העולם הארגוני משתנה בקצב מהיר ודורש מאנשי HR לא רק לתמוך – אלא להוביל.כדי לייצר ערך אמיתי, אנשי HR נדרשים לייעץ מתוך הבנה עסקית עמוקה, חוסן אישי, כלים ויכולות לליווי תהליכים מורכבים. התוכנית שלנו מציעה הזדמנות לקפיצת מדרגה לייעוץ פנים-ארגוני אסטרטגי – כזה שמכיר את הדופק הארגוני ומביא […]

רוצה לקרוא
Meet-Up

מייצרים עתיד 2026

מזמינים אותך למפגש לקוחות עבור אנשי משאבי אנוש מענף התעשייה היצרנית – מהפכת תעשייה 5.0.

רוצה לקרוא
Podcast

עולים למרפסת – פרק עשירי "פיתוח טאלנט בעידן התעשייתי החדש"

ברוכים הבאים לפרק העשירי של  "עולים למרפסת" – פודקאסט למנהלים ומנהלות מנקודת מבט אחרת – מבית לוטם! סמדר ארבל מארחת את סיון קנר, יועצת בכירה ומנהלת מגזר התעשייה בלוטם, וענת ורניק, שמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת רב-בריח. הן משתפות באתגרים שבפיתוח טאלנט בסביבה תעשייתית, את הצורך בתוכנית פיתוח מקיפה, ואת האסטרטגיות להצלחה. איך מזהים טאלנטים בארגון ומה ההבדל בין עתודה ניהולית לטאלנט? כיצד מפתחים קבוצה כה הטרוגנית? איך בונים אקוסיסטם למידה המשולב אדם ומכונה? ועוד תובנות רבות על פיתוח דור העתיד שמוביל את הארגון בעידן זה של חדשנות בתעשייה.

רוצה לקרוא

תפריט נגישות