נעם מלוטם

אענה לך בהקדם האפשרי

07:39 PM

היי, אני נעם מלוטם. איך אפשר לעזור לך?

Chat






name

email/phone

message


חזרה

איפה הדשא ירוק יותר?

עיצוב תהליכי הערכת ביצועים – בנצ'מרק לוטם סנסינג.

אנשי משאבי אנוש מתלבטים רבות, בתקופה זו של השנה, בשאלות הקשורות בעיצוב של תהליך להערכת ביצועים. כחברה המלווה ומייעצת ללמעלה מ-100 ארגונים מסקטורים שונים, בנושא הערכת ביצועים, אנו מוצאים עצמנו בלוטם סנסינג שותפים כל יום מחדש להתלבטויות כגון אלו:

  1. האם לקיים הערכה עצמית כחלק מתהליך ההערכה?
  2. למה נכון שהעובד יהיה חשוף בסיום התהליך?
  3. מהם סולמות ההערכה האפקטיביים שיספקו שונות? האם כדאי להשתמש בסולם מילולי או מספרי?
  4. מהן המשמעויות וההשלכות בניהול תהליך של התפלגות רצויה / כפויה?
  5. מהי תדירות התהליך הרצויה  לאורך השנה?

מתוך הבנה שחשוב לאנשי מש"א לדעת מה קורה בארגונים אחרים, ערכנו לאחרונה סקר בנצ'מארק. אנו משתפים אתכם כאן בממצאים לגבי האופן בו ארגונים מעצבים את תהליך ההערכה, וחשוב לא פחות: מה השיקולים שעומדים על הפרק בעת קבלת ההחלטה.

1. הערכה עצמית: כן או לא?

הערכה עצמית

למה כן?

  1. הערכה עצמית מאפשרת לעובד להתכונן טוב יותר לשיחה, להביע את דעותיו, ולקיים דיאלוג אמיתי ממקום של יוזמה ומעורבות
  2. הערכה עצמית שגלויה למנהל לפני השיחה מאפשרת לו לזהות פערים בתפיסה ולמקד אתתיאום הציפיות בעיקר
  3. מילוי הערכה עצמית על ידי העובד, לרב מייצרת מחויבות אצל המנהל לבצע את חלקו בהערכה

משמעויות עבור המנהל: מחייבת את המנהל לנהל דיאלוג, להיות מוכן לאי הסכמות, ולהגיע מוכן יותר לשיחה.

למה לא?

כאשר רוצים לשמור את התהליך פשוט, ופחות "מאיים " עבור המנהלים (למשל בשנה הראשונה לתהליך), או כאשר קיים קושי טכנולוגי בקרב תפקידים שאין להם נגישות למחשבים, לדוגמה: עובדי ייצור.

2. לאיזה מידע חשוף העובד בסיום התהליך?

מידע

מדוע כן לחשוף?

חשיפת כלל המידע בטופס מגבירה שקיפות, ערך חשוב כשלעצמו, וכן את היכולת של העובד לעקוב באופן שוטף אחרי יעדיו הביצועיים או תכניות הפיתוח שלו.

מדוע לא?

  • לצד יתרונות השקיפות יש גם דילמות הנוגעות לסוגי מידע שחשיפתו עשויה להזיק. לדוגמא: ארגון המשתמש בטופס כתשתית למיפוי פוטנציאל: לקידום, לצורך תכנון עתידי, או לחלופין "סכנת עזיבה"
  • סוגיה נוספת היא היכולת של מנהלים בארגון למלא את ההערכה באופן הולם, או כזה שלא פוגע במוטיבציה

מהי, אם כן, ההמלצה? לחשוף רק את אותם חלקים שיביאו ערך, יאפשרו לעובד לחזור  ליעדים, לתכנית הפיתוח שלו ולמה שסוכם, כחלק מלקיחת האחריות האישית שלו על התהליך.

3. באילו סקאלות הערכה משתמשים, מילולית-פתוחה או מספרית- כמותית?

סקאלות

כדאי לזכור שסקאלה מטבעה מעוררת דילמות, סוגיות, התנגדויות וכדומה.

  • יתרונות הסקאלה הכמותית – מאפשרת גישה ישירה לניתוח נתונים, להפקת תובנות, להשוואה, ומתחשבת בחיבור האינטואיטיבי של מנהלים רבים למספרים יותר מאשר למילים
    האתגר הגדול בסקאלה כמותית : איך עוברים ממילוי מספרי בטופס לשיחה עם משמעות ותוכן מילולי?
  • המגמה כיום בעולם – מעבר להערכה פתוחה יותר, מילולית יותר, הפחתת שימוש בציונים, למשל על ידי תרגום של מספר להסבר על מה משמעותו
  • סקאלה פיתוחית: מגמה חדשה, ההולכת לכיוון פחות מספרי/מדיד, ושמה יותר דגש על תוכן מילולי/איכותני: בחירה של אותם ההיגדים המאפיינים את החזקות ואלו המאפיינים את ההזדמנויות לשיפור מתוך רשימה, במקום מתן ציון על כל היגד

4. האם קיים אצלכם בארגון תהליך של ניהול התפלגות ארגונית (כפויה או רצויה)?

התפלגות

מתי לנהל התפלגות ארגונית?

לרוב, התפלגות רלוונטית כאשר הערכת הביצועים מחוברת לתהליכי תגמול דיפרנציאלי.

 ולמה לא לנהל התפלגות ארגונית?

יש לצפות לקושי ולתסכול של מנהלים ועובדים כתגובה לכפייה. ישנן הטיות הערכה לעיתים גם כתוצאה מניהול ההתפלגות. כמו כן, בסיום התהליך, לרוב לא ברור עם מה העובד נשאר: עם ציון, או עם מסרים על עוצמות ותחומים לשיפור…

5. מה תדירות התהליך בארגונים?

תדירות

  • המגמה היום בעולם – על אף שהמגמה היא לעבור לתהליכים תדירים, קצרים וממוקדים, עדיין אנחנו רואים שמרבית הארגונים עושים תהליך פעם בשנה, בעיקר בשל הקושי לרתום שוב ושוב את השותפים לתהליך
  • האם מספיק לבצע תהליך הערכה פעם בשנה?
    תלוי בקצב השינויים בארגון, האם יש תהליכים משלימים למתן משוב או עדכון יעדים, ובעיקר היכולת של מנהלים לבצע בקרה בשוטף, גם ללא תהליך רשמי
  • המלצות: כיצד לבצע תהליכים נוספים במהלך השנה :
    חלופה שמסתמנת בקרב חלק מהארגונים היום היא חלוקת מרכיבי ההערכה על פני מועדים שונים בשנה, למשל כל רבעון מוקדש לתחום שונה מההערכה. אפשרויות נוספות להתמודדות עם הצורך לשמר רצף הערכה:

לסיכום,

הצגנו חמש סוגיות מתוך שלל הסוגיות המעסיקות את השותפים לתהליך הערכת הביצועים בארגון. ההחלטה שתתקבל בסופו של דבר בכל סוגיה צריכה להתאים לאופי ותרבות הארגון, לבשלות המנהלים ולמטרות העיקריות שהארגון מכוון להשיג באמצעות התהליך.

שיהיה תהליך הערכה מוצלח!

נכתב על ידי ענבל פריד, תמר שיפמן ויעל אלפר.

* ענבל פריד היא מנהלת תחום הייעוץ בלוטם סנסינג

* תמר שיפמן היא יועצת ארגונית בלוטם סנסינג

* יעל אלפר היא מנכ"לית לוטם סנסינג

Explore more

Blog

סקר לוטם

סקר שיזמה לוטם ונערך באמצעות מכון המחקר רושינק אסטרטגיה, מצא כי למלחמת חרבות ברזל השפעה משמעותית על מצב העובדים והמנהלים.ות במשק.  

רוצה לקרוא
Special

Lotem Hub

סטודנטים בתחומי הייעוץ הניהולי? בלוטם אסטרטגיות לפיתוח ארגונים, חברת הייעוץ המובילה בישראל, תוכלו להשתלב במשרת סטודנט ולקחת חלק משמעותי בפרויקטים מגוונים. Lotem Hub הינה חממה להתנסות ולמידה עם תמיכה ומנטורינג של בכירים ומנוסים בתחום.

רוצה לקרוא
Blog

יורגן קלופ מאמן את כולנו למנהיגות יוצאת דופן

השבוע (19.5.2024) סיים יורגן קלופ את תפקידו כמאמן קבוצת הכדורגל ליברפול, לאחר כמעט עשור. הוא לקח קבוצה מפוררת וחסרת תקווה, והביא אותה לזכייה באליפות אנגליה, אליפות אירופה ועוד כמה גביעים שאסף בדרך. אבל קלופ הוא יותר ממאמן כדורגל עטור הישגים, הוא זן נדיר של מאמן שהפך למנהיג של קבוצה, מועדון וקהילה. הוא שינה ועיצב מחדש את התרבות הארגונית של ליברפול, נטע אמונה בשחקנים ובאוהדים, ויצר חיבור מרגש עם העיר וקהילת הכדורגל כולה.

רוצה לקרוא

תפריט נגישות