נעם מלוטם

אענה לך בהקדם האפשרי

07:29 PM

היי, אני נעם מלוטם. איך אפשר לעזור לך?

Chat






name

email/phone

message


חזרה

מעגלים של חוסן | על חוסן של עובדים, צוותים וארגונים

המונח "חוסן" הפך לשגור בכלל ובימים אלה – במיוחד.

למה מתכוונים כשאומרים "חוסן"? איך המחקר מתייחס למונח? והיכן זה פוגש אותנו במעגלים השונים, כעובדים, כחברי קהילה וכחלק מציבור?

במאמר זה, ננסה לשפוך מעט אור על המושג 'חוסן' באופן רחב ולחבר את ההמשגה לחיים הארגוניים.

תחילה נגדיר: חוסן (Resilience) הוא מושג פסיכולוגי, המשקף את יכולתו של אובייקט נתון לעמוד אל מול לחץ/אתגר ולהפגין גמישות מספיקה על מנת לא להישבר ולחזור בסיום התהליך לתצורתו המקורית.

חוסן ברמת הפרט (העובד)

שאלת החוסן עוסקת במידה רבה בתפיסות, בדימויים ובמדדים, השאולים מעולם התוכן של הפסיכולוגיה. המונח הפסיכולוגי "עמידות" (resilience), כמו גם מונח פסיכולוגי קרוב "חוסן אישי" (hardiness), מכוונים ליכולת האנושית להתמודד, להתגבר, להסתגל, להתחזק ואף להשתנות כתוצאה מהתנסות שלילית משמעותית (גרוטברג, 2005).

על פי הגישה הסלוטוגנית (אנטונובמסקי ושגיא, 2000), היכולת של האדם להתמודד עם גורמי דחק נקבעת לפי רמת הקוהרנטיות שלו. קוהרנטיות פנימית כוללת שלושה ממדים: מובנות ( Comprehensibility), יכולתו של האדם למצוא הגיון במצבים שונים, משמעותיות ( Meaningfulness), יכולתו של אדם למצוא משמעות באתגרים הניצבים בפניו ולבסוף ניהוליות (Manageability), תחושה של אדם שיש בידו אמצעים ומשאבים להתמודד עם אתגרים בחיים. ניתן להשליך תפיסה להגברת חוסן גם ברמת הקהילה, החברה והארגון.

חוסן ברמת הקהילה (הצוות)

משקף את מסוגלות הקהילה לתפקוד תקין מתמשך במצבי איום, דחק ואסון. לב-שדה (2003) גורסת כי חוסן קהילתי הוא היכולת של הקהילה לנקוט פעולה מכוונת לשיפור היכולות האישיות והקולקטיביות של תושביה ומוסדותיה, כתגובה לשינוי ביטחוני, חברתי או כלכלי.

חוסן ברמת החברה (המערכת כולה)

אם מתבוננים בראיה רחבה ומערכתית עוד יותר, ניתן להתבונן על חוסן של חברה. Durkheim, כתב על מערכות חברתיות וטען כי ניתן להסביר את רמת חוסנה של חברה על ידי רמת הלכידות החברתית. לכידות חברתית הוגדרה על ידו כרמת מחויבות של הפרטים לחברה המתבטאת במידת נכונותם לעשות ויתורים אישיים לטובת הכלל. על כן,  בחברות וקהילות בהן לפרטים תחושת שייכות ומחויבות גבוהה נמצא  רמות גבוהות יותר של חוסן חברתי.

מהו חוסן ארגוני?

כאן מדובר על יכולת של ארגון להמשיך ולהתקיים ברציפות והמשכיות גם לאחר שחווה פגיעה קשה כתוצאה ממצב משברי כלשהו ולחזור לתפקד כמה שיותר מהר כבשגרה.

כשמסתכלים על ארגונים, האם חוסן מספיק? האם לשם אנחנו שואפים, או שצריך לשאוף ליותר מזה? (למשל: לא רק לעמוד בלחצים אלא לשפר את עצמנו לאור המשבר).

וכיצד משלבים בין הרמות השונות, הפרט (העובד), הקהילה (הצוות) והמערכת כולה (החברה) בעבודה ארגונית בשעת משבר?

על כך בפוסט הבא.

Explore more

Podcast

עולים למרפסת – פרק שביעי "לנהל במדינה במשבר : הכשרת סגל בכיר בתקופה כאוטית"

ברוכים הבאים לפרק השביעי  של  "עולים למרפסת" – פודקאסט למנהלים ומנהלות מנקודת מבט אחרת – מבית לוטם! סמדר ארבל מארחת את מאיה אמסלם, יועצת ארגונית ומנהלת פרויקט המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול בלוטם ועומרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות ממשל וניהול. בשיחה על המהפך שעברה הכשרת הסגל הבכיר בשירות המדינה מאז ה7 באוקטובר. איך מתמודדים עם הפער בין אחריות לסמכות? מה זה "חדר כושר למנהלים" ? ובעיקר – כיצד מכשירים, מלווים, ונותנים כלים מנהיגותיים למי שכבר נמצא בראש הפירמידה? מבט נדיר אל תוך עולם ההכשרות של הדרג הבכיר ביותר בשירות הציבורי

רוצה לקרוא
Blog

לנהל (שוב) בזמן מלחמה

במצבי קיצון, אנשים חווים חרדה, בלבול, חוסר ודאות וחוסר אונים. המנהלות והמנהלים הופכים – עוד יותר מהרגיל – לדמויות עוגן. מנהיגות במצבי חירום משמעה: להיות גשר. למה גשר? כי הוא מספק שני צרכים קריטיים: 1. ביטחון – תחושת תמיכה, מקום אנושי בטוח. 2. המשכיות – שמירה על יציבות, תקווה ותנועה קדימה.

רוצה לקרוא
Podcast

עולים למרפסת – פרק שישי "מדד התשוקה: חדשנות ארגונית הלכה למעשה"

ברוכים הבאים לפרק השישי של  "עולים למרפסת" – פודקאסט למנהלים ומנהלות מנקודת מבט אחרת – מבית לוטם! סמדר ארבל מארחת את אליענה אלפרוביץ', יועצת ארגונית ומנהלת את פעילות ההייטק בלוטם  ואופיר חרל"פ ריבלין, מנהלת החדשנות של קבוצת ריאלטי. בשיחה הן משתפות כיצד חדשנות משרתת את האסטרטגיה של הארגון, הופכת מערך ארגוני לתוכנית עבודה, מה נדרש כדי להפוך רעיונות חדשים לפעולה בשטח, ואיך יוצרים תרבות שבה כל עובד מרגיש שותף לחדשנות. 

רוצה לקרוא

תפריט נגישות