הענווה שבמנהיגות והמנהיגות שבענווה

"ההצלחה מאיימת על המצליח. היא עלולה להגביה את לבו ולאטום את מצפונו"
("הנאום האחרון של משה", מיכה גודמן עמ' 11)

בספרו "הנאום האחרון של משה" מציין ד"ר גודמן כי המנהיגות, באופן פרדוקסלי, תינתן לאלו שלא מבקשים אותה, לאלו שאינם שואפים לכוח ובמילותיו: "פרדוקס הכוח" – "רק אם מלך יבין שהוא לא מולך, מלכותו תשגשג ותימשך" (עמ' 204). כך גם עם הכבוד: "זה סוד כוחו וכבודו של יהושע. הוא מנהיג שזוכה לכבוד באמצעות ויתור על כבוד" (עמ' 205).

מה מאפשר למנהיג לוותר על כוחו ובכך לזכות במנהיגותו?
מה מאפשר לו לא לחפש את הכבוד שמגיע עם המעמד ובכך לזכות בו?
התשובה לכך טמונה בתכונה שלדעתי לא מקבלת את תשומת הלב הראויה לה – הענווה.
הענווה לפי מילון אבן שושן הינה: "צניעות, העדר גאווה או יהירות" ופירוט של ההגדרה כפי שמופיע במילוג הינו: "תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו היתרים, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים. 

מדוע תכונה זו חשובה כל כך?
כיצד תורמת ענווה לשיפור יכולות מנהיגות וליצירת תרבות עבודה חיובית?
יזכה להערכה ואמון גבוה יותר של כפיפיו – מעצם כך שהוא מכיר במקומו ומביא את עצמו באופן אותנטי ובעיקר מכך שהוא מכיר במקומם ותרומתם של הסובבים אותו. אולי הכותרת של סעיף זה צריכה להיות 'השפעה ללא סמכות'. מנהל ענו יזכה להערכה ואמון גבוהים יותר של הצוות שלו בזכות הכרה במקום, בצרכים ובתרומה שלהם.
למידה ושיפור מתמשכים – היכולת ל"דע את עצמך" מאפשרת לראות את נקודות החולשה האישיות, להודות בהם ולפעול לשיפורן, אם על ידי תמיכה חיצונית (צוות משלים) או עבודה פנימית מודעת.
תקשורת מטיבה – ההבנה כי האחר שווה לך מחייבת תקשורת פתוחה ומאפשרת אל מול עמיתים, כפיפים ואף מנהלים. תקשורת זו תזין את המנהל והארגון בידע ורעיונות רבים שיאפשרו להמשיך ולהשתפר.
שיתופי פעולה אפקטיביים – ברגע שאתה מבין שאתה לא "מרכז העולם" אזי הצורך ביצירת שותפויות וממשקי עבודה הופכים להיות משמעותיים (אני לא יכול להשיג דבר בעצמי והאחרים לא בהכרח מחפשים אותי) וחלק מהותי מהעבודה כמנהל.
ביטחון פסיכולוגי לעובדים – להודות בטעויות, להבין שאתה לא מרכז העולם (הגם שאתה המנהל), כל אלו ועוד מאפשרים לאחרים לבוא לידי ביטוי ולהביא את עצמם לכדי עבודה מתוך ביטחון פסיכולוגי כחלק מצוות.
יתרון תחרותי – אל מול חברות מתחרות נוספות. ארגון שמתנהל בענווה פעמים רבות עובר "מתחת לראדר" של המתחרים, ומאידך ארגון ראוותני מושך אש ורצון להפיל אותו.

אבל רגע, האם ניתן לרכוש ענווה? האם זו תכונה שלא ניתן לשנותה?
על מנת לענות על השאלה הזו נגייס לטובתנו חכמה עתיקה של הסטואיזם – פילוסופיה יוונית/רומית העוסקת באופן בו ראוי לחיות ביום יום. לטענתם ניתן ואפשר לתרגל ענווה על ידי מספר תרגילים:
תזכורת "בקטנה" – גם מרקוס אורליוס, קיסר רומאי רב כוח והשפעה הזכיר לעצמו את מקומו הצנוע ועל מנת לתרגל ענווה נהג לישון מדי פעם על דרגש עץ. כמנהל.ת – איזה תזכורות כאלה תוכל לשים לעצמך? מה יזכיר לך להישאר פשוט וענו?
לעצור את המרדף – אחרי רכב גדול יותר, משרד מפואר יותר. לנראות יש משמעות גדולה ביותר, הן כלפי חוץ והמסרים שהיא מעבירה אך חשוב מכך כלפי פנים ולאופן בו היא מעצבת את התודעה שלך כמנהל.וותר על שיפוץ מפואר, או רכישה של מוצר נוחיות כזה או אחר.
להימנע משבחים עצמיים והתפארות בהישגים – שבח את האחר ומנע מעצמך תשבוחות.צמצום התשבוחות העצמיות יציבו אותך בגובה העיניים עם שאר העובדים, אם תדאג לשבח אותם בעבודתם הדבר ירומם אותם עוד יותר. תזכור –רק מי שנמנע מכבוד – יזכה לו.
מיקוד באחר – זכור תמיד שאין אתה מרכז העניינים, העולם מתנהל איתך וגם בלעדיך. ההתמקדות באחר מאפשרת להבין ולהפניםשגם לאחר יש חיים מלאים, כמו שלך ובכך לייצר תחושה של שיוויון אל מולו.

הצניעות היא מעלה, לכל אדם באשר הוא, אך על אחת כמה וכמה למנהיגים. מעביר לערך שבה היא מגלמת יתרונות רבים ומשמעותיים ביכולתו של המנהיג להוביל צוותים ולהוביל את ארגונו לתוצאות טובות יותר. כן, היא מחייבת תרגול ובחינה עצמית מתמידה אך מאפשרת לך, המנהיג ובכן, היא מאפשרת לך להנהיג.