על מה שבין פילאטיס לפיתוח מנהלים

סמדר צלליכין – סבו, מנהלת החטיבה הגלובלית בלוטם, פוגשת מידי יום צוותי HR, מנהלים ומנהלות מחברות הייטק, עם אתגרים מורכבים ורצון למצוא תפיסות וכלים שיעזרו לעשות סדר במציאות הכאוטית של השנתיים האחרונות. מה הם הכלים הדרושים לעת הזו ואיך כל זה קשור לפילאטיס? התשובות בבלוג של סמדר:

ערב, מגרש כדורסל מקורה, חבורה של 20 מבוגרות ומבוגרים שוכבים על מזרון כשהרגליים עוברות ונמתחות לעבר לראש, תנוחה קצת לא נוחה ועדיין כולם מנסים. חלק מגיעים, חלק עוד יגיעו ואני חושבת על תכנית פיתוח מנהלים בחברה בה ביקרתי בה היום. פגשתי שם מנהלת HR שכמו מנהלות HR אחרות, מנסה לנווט גם היא בתוך הסערה, להבין את מציאות הגיוסים, העזיבות, תכנון השנה ואיך להביא לזה שהמנהלים והמנהלות יהיו מרוצים וגם היא תחווה תחושת הצלחה.
פשוט, לא? 😊

בעודי מאתגרת את עצמי להגיע רחוק יותר ומתוח יותר שם על מזרן הפילאטיס, אני חושבת על הקצוות שאותה מנהלת HR והמנהלים בארגון מתמודדים איתם: 

עובדים שלא רוצים לחזור למשרד, מנהלים שרוצים להחזיר למשרד,

עובדים שמחפשים את הדבר הבא, גל התפטרויות, קושי בגיוס,

ניהול היברידי, עומסים רבים מול דאגה ל- Wellbeing, מבנה ארגוני משתנה ועוד…

ואיך כל הבלגן הזה מתחבר לאימון הפילאטיס שלי?

בפילאטיס, אנחנו עובדים על חיזוק שרירי הליבה שלנו. אנחנו רוצים לחזק את היציבה בזמן תנועה.  מתוך המיקוד בליבה, תבוא יכולת הגמישות והתנועה.

ועכשיו לניהול: כשהכל זז והתנועה מחויבת במציאות, אנחנו נדרשים לחזור ולהתמקד בליבה שלנו, להיות מחוברים למי שאנחנו, למה שאנחנו מאמינים, לערכים שלנו כבני אדם, כמנהלים, כארגון. זו השעה להיות מקורקעים ומחוברים למרכז, לליבה שלנו.

משם נוכל לנוע בביטחון בתוך המרחב ולהחליט אילו התנהגויות באמת חשובות לנו ואילו התנהגויות פחות מתאימות, נוכל לקבל החלטות, לשנות דעות, לנסות דברים חדשים, להיכשל ולנסות שוב. כשגבולות הגזרה ברורים ומוגדרים, נוכל להרגיש בטוח ונוח לנוע, ואם צריך גם להגמיש את הגבולות, בידיעה שגם אם נכשל יש לנו לאן לחזור.

אז איך מחזקים את שרירי הליבה של הארגון?

• יודעם מה ה"למה" שלי? ומה ה"למה" של הארגון
• מחליטים מה חשוב לנו עכשיו – ואיך נמדוד את מה שחשוב לנו
• מחליטים מי השותפים שלנו לעשייה ובאמת משתפים אותם תוך יצירת ערך עבורם
• מחליטים מה מתחילים לעשות, מה עוצרים מלעשות ועם מה ממשיכים

איך מתגמשים ומותחים את התנועה?

• מנסים כל פעם משהו, חדש. מצליחים או נכשלים ומדברים מה עבד לי / לנו ומה לא
• מה בפעם הבאה נעשה אחרת שיצליח יותר. מאתגרים את עצמינו עוד קצת נותנים לעצמנו לעמוד על קצות האצבעות וגם נחים.
• מחברים מישהו שיכול למתוח אותנו, ברעיון, בגישה, מפתחים סקרנות לתהליכי למידה
• יוצרים פשטות, מפרקים מורכבויות לחלקים קטנים כדי שנוכל לעכל אותם
• יוצרים שותפות בין מה שמחבר ומקרקע לבין מה שמותח.