חזרה
כעת, אחרי תקופה ארוכה של "מוד מלחמה", אנחנו מזהים תופעה מדאיגה: פחות קשב, פחות פניות ופחות משאבים מופנים לבריאות הנפשית של העובדים. נדמה שנוצרה מעין שחיקה מתמשכת, גם בקרב מי שמופקד על הטיפול בנושא – אנשי משאבי אנוש ומנהלים. השאלה המתבקשת היא: כמה הארגון שלכם עוסק היום בבריאות הנפשית של העובדים?
בעת המורכבת הזו ליחידות משאבי אנוש תפקיד מכריע בתמיכה בארגון, במנהלים ובעובדים. המשימות המרכזיות – מתן כלים להנהלה ומנהלים לניהול בחירום, שמירה על רציפות תפקודית וניהול סיכונים, מתן מענים לעובדים וקידום מהלכים ארגוניים שמייצרים "מרחב מוגן"
במצבי קיצון, אנשים חווים חרדה, בלבול, חוסר ודאות וחוסר אונים. המנהלות והמנהלים הופכים – עוד יותר מהרגיל – לדמויות עוגן. מנהיגות במצבי חירום משמעה: להיות גשר. למה גשר? כי הוא מספק שני צרכים קריטיים: 1. ביטחון – תחושת תמיכה, מקום אנושי בטוח. 2. המשכיות – שמירה על יציבות, תקווה ותנועה קדימה.
זיהוי גורמי החוסן בארגון – אותם דברים שמגנים על העובדים מפני הלחץ והשחיקה קריטי על מנת שארגונים יוכלו להעצים, לחזק ולעשות בהם שימוש נכון כחלק מאסטרטגיה כוללת של רווחה וחוסן ארגוני.
לפני מספר ימים כתבנו על ההגדרות של חוסן ושאלנו לגבי חוסן בארגונים. מהו, האם לשם שואפים ומה הביטויים של חוסן ברמות הארגוניות השונות (העובד, הצוות והחברה). מאז הרבה השתנה. מקומות העבודה נפתחו, הפקקים חזרו וכך גם חלק מהאנשים. כולם עוסקים באסטרטגיית יציאה. אבל האם זה באמת נגמר? האם נוכל פשוט לשים את הקורונה מאחורינו ולהמשיך […]
המונח "חוסן" הפך לשגור בכלל ובימים אלה – במיוחד. למה מתכוונים כשאומרים "חוסן"? איך המחקר מתייחס למונח? והיכן זה פוגש אותנו במעגלים השונים, כעובדים, כחברי קהילה וכחלק מציבור? במאמר זה, ננסה לשפוך מעט אור על המושג 'חוסן' באופן רחב ולחבר את ההמשגה לחיים הארגוניים. תחילה נגדיר: חוסן (Resilience) הוא מושג פסיכולוגי, המשקף את יכולתו של […]
תפריט נגישות
