'ישמח חתני' – שלושה שיעורים על מנהיגות

לאחרונה, במסגרת מפגש למידה שנערך עם לקוחות לוטם, צפינו בסרט 'ישמח חתני' – סרט ישראלי מקסים אודות קהילה ירושלמית שלווה המתמודדת עם משבר, כשעזרת הנשים מתמוטטת בעיצומה של חגיגת בר מצווה.

הקהילה חווה ואקום מנהיגותי אשר לתוכו נכנסות שלוש דמויות המדגימות שלושה סגנונות שונים של מנהיגות, אותם ניתן למצוא גם בארגונים.

מכל אחד מהם ניתן ללמוד משהו ולקבל השראה להובלה כריזמטית (הרב דוד), שקטה (ציון) או נועזת (אתי).

1. מנהיגות כריזמטית

המושג "כריזמה" פירושו "מתת אל". המונח מצביע על הקושי לזהות את המקורות המאפשרים למנהיג הכריזמטי לסחוף אחריו אנשים. בסרט, הרב דוד הוא המנהיג הכריזמטי המהלך קסם על אנשיו. ננסה לעמוד באתגר ולאפיין את החומרים ממנה עשויה הכריזמה שלו:

• יצירת פתרון מהיר – למול ניסיונותיהם הלא מוצלחים של חברי הקהילה לשכנע אנשים להשלים מניין, הרב דוד לא רק מצליח, אלא עושה זאת בגדול ומביא כמות אנשים רבה. כך גם בארגונים, הגיבורים הם אנשי השורות התחתונות.
• מייצר אופטימיות – מנהיג צריך לייצר תקווה גם (או דווקא) כשמסביב חשוך. הרב דוד נכנס לקהילה שנמצאת במשבר וייאוש ומייצר אצלם אמונה שניתן לצאת מזה. הם אף אומרים לו "אתה מכניס לנו שמחה בלב".
• יכולת רטורית – הרב דוד שולט בשפה, יש לו הבנה עמוקה ומתוחכמת של פסיכולוגית השכנוע. גם בארגון, ככל שעולים במעלה המדרג הניהולי, נדרשת מידה של תחכום למול מצבים ניהוליים מורכבים.
• אג'נדה – הוא מציג את עצמו כמשרת רעיון ולא כפועל למען עצמו. לאג'נדה, לחזון הבא מן הלב, יש כוח מניע. האמונה הזו ברעיון היא מדבקת.

ועל אף כל הנאמר לעיל, הוא לא מנהיג מעצב. בסופו של דבר הוא מנהיג מעציב. מודל המנהיגות שלו הוא מנהיגות מתגמלת – הוא מייצר התנהגות ע"י פחד, מתוך רצון לשליטה. אין בו סובלנות – הוא פועל לפי הספר, תרתי משמע. גם בארגונים מנהיגים כאלה מייצרים קונפליקטים בלתי נמנעים, כי הקונפליקט בין הספר לבין המציאות הוא מבני וכנראה שלעולם יתקיים; וכפי שאומרת אחת הדמויות בסרט "לצד הספר, יש מקום לבינה, שכל ישר והיגיון בריא".

2. מנהיגות שקטה ואותנטית

ציון מדגים סוג אחר של מנהיגות. זו לא מנהיגות של זיקוקי די-נור ואורות נוצצים, אך ההשפעות שלה על הקהילה הן משמעותיות ביותר. הוא אדם מלא ברגישות ומלא בענווה. הדיבור שלו עדין ושקט, לא מתלהם, אך זה לא בא ממקום של הקטנה עצמית אלא מגיע ממקום של גדלות נפש. ציון בא והולך בין שני הרבנים ומקפיד בכבודם – הוא לא שוכח את הרב מנשה, נשאר נאמן לו לאורך כל הסרט ושומר איתו על קשר הדוק, הוא נאמן למקורות שלו, זוכר מאיפה הוא בא, זו מנהיגות אותנטית.

האיפוק, הענייניות והשקט שלו הופכים אותו לדמות של אמון. הוא איש של חיבור, מכניס אורחים – לחנותו וביתו. את הקונפליקטים, הקהילתיים והאישיים, הוא מנהל באופן לא מתלהם, כזה שלא מייצר אנטגוניזם אישי ומשאיר תמיד פתח לדיאלוג. מהם המרכיבים ההופכים מנהל למנהיג אותנטי? התשובות בסרטון הקצר הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=_pk5VNUwoA8

3. מנהיגות אמיצה

ניתן להגדיר מנהיגות כיכולת לזהות פער במציאות, ולנקוט ביוזמה על מנת לגשר על הפער.

זה מה שעושה אתי לכל אורך הסרט. היא מזהה את הבעיה והאתגר ומתרגמת זאת לעשייה – למשל בניסיונה לאסוף כספים לבנייה מחדש של עזרת הנשים.

רונלד חפץ, מחוקרי המנהיגות המובילים בעולם, מדבר בספרו "מנהיגות במבחן" על אומץ כתכונת יסוד מנהיגותית. אחת המשימות הקשות למנהיג, אומר חפץ, היא ללמוד לספוג את הכעסים של אחרים ולעיתים דווקא של אלה הקרובים ביותר אליו. אתי היא אדם אמיץ. היא לא מפחדת לעמוד באופן ישיר, וגלוי, מול הרב דוד. היא אף יוצאת כנגד הזרם כולו, כאשר חברותיה מפקירות אותה ולא מגיעות לערב ההתרמה שהיא מארגנת. עמוד השידרה הערכי והבריא שלה, מאפשרים לה בסופו של דבר להוביל את המנהיגות הנשית של הקהילה ולייצר שינוי.